ברגליים יחפות.

    8.00 בוקר. עוד מעט מתחיל המירוץ. מי היה מאמין. אולימפיאדה! הוא הסתכל על עצמו במראה. הבגדים הבגדים.. המאמן שלו הביא לו אותם אתמול. מכנס וגופיה בצבע אדום בוהק עם לוגו זוהר של נייקי!
    הוא נזכר כשראה את הסמל הזה כשהגיע בפעם הראשונה לעיר הגדולה בפרסומת ענק על הכביש המהיר.. האצן המפורסם בתמונה אחז בנעליים של החברה בידיו ומחייך חיוך עם שניים צחורות.. אתמול הביא לו המאמן שלו את הנעליים הכי חדשות של החברה הזאת.. חמשת אלפים דולר הן שוות! כך אמר לו המאמן.. חמשת אלפים דולר.. ייצור מיוחד! מותאמות לרגליים שלו במיוחד! מי היה מאמין.. הוא נזכר בעצמו רץ יחף בחולות המדבר שבו הוא גדל.. אייך הוא רץ! עד שיום אחד בא מישהו לכפר וראה אותו רץ.. אחרי שבועיים החיים שלו השתנו ללא היכר.. הוא רץ בתחרויות מקומיות וניצח! עלה לתחרויות אזוריות וניצח! עלה לתחרויות ארציות וניצח! עלה לתחרויות יבשתיות וניצח! וכל פעם הוא קיבל נעליים ששוות יותר.. עכשיו הוא הגיע לאולימפיאדה עם נעליים שתפורות למידותיו ושוות חמשת אלפים דולר! מי היה מאמין.. המירוץ עוד מעט מתחיל.. מאה מטר של ריצה מטורפת! מעניין מה יגידו בכפר אם ינצח. הוא מתגעגע לכפר. לריצה ברגליים יחפות עם חבריו הטובים. וואו איך הם היו רצים.. מהכפר ועד העץ הגדול! והשעות שהעבירו בבטלה לאחר מכן מתחת לעץ..
    אם שני חבריו הטובים היו רואים את הנעליים שלו הם היו בוהים בהן שבוע.. הוא חייך לעצמו לנוכח המחשבה.. חמשת אלפים דולר! כל הכפר שלנו יכול לאכול במשך חודש בחמשת אלפים דולר! הוא נסחף עם המחשבה שמחקה את החיוך של המחשבה הקודמת.. הוא חלץ את הנעליים, הוריד את הגרביים ועלה למירוץ..
    יחף..
    הוא הגיע לקו הזינוק..
    יחף..
    הוא שמע את האנחה הנדהמת של הקהל הרב.. הוא ראה את המבט התוהה של של המזניקהוא קלט את המבוכה של מאמנו, אבל הוא בשלו. את המירוץ הזה הוא יעשה יחף! למקומות, היכון, החל, היריה נשמעה..
    צא!
    הוא רץ כמו שהוא לא רץ בחייו..הוא לא זכר כלום מהריצה הזאת פרט לנגיעה הרכה של הסרט הלבן בסוף המירוץ כשהוא חצה אותו.. הוא נשכב על הריצפה, מנסה להחזיר לעצמו את הנשימה.. אנשים התגודדו סביבו ..
    8.30
    בבוקר.
    הוא אלוף העולם במירוץ מאה מטר למבוגרים..
    יום חדש מתחיל.