חג סוכות- דבר התוכנית.

    חג סוכות.

     

    *השיר ציון תמתי מוקדש ללבנה רג'ואן, שסביר להניח ששם משפחתה כבר לא רג'ואן.
    *השיר של ברכה כהן מוקדש לורדה ממסעדת ורדה הקרובה לקרית מלאכי, ורדה הכירה לי את ברכה כהן.. אין כמו לחנות אצל ורדה על הדרך ביום חורף קר ולאכול מרק תימני עם חילבה וסחוג ..

    אִשֶּׁה.

    שֶּׁ.

    ולא 

    שָּׁ.


     וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֲצֶרֶת הִוא–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ:  לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה, עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים–דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ. מִלְּבַד, שַׁבְּתֹת יְהוָה; וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, וּמִלְּבַד כָּל-נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ, לַיהוָה. אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–שִׁבְעַת יָמִים.   וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי יְהוָה, אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל. ויקרא.

    כשהיינו ילדים נהגנו לעשות סוכה מעץ. היינו אוספים עצים לבניית שלד הסוכה וסכך ועוטפים את שלד הסוכה בסדינים ישנים וכמובן מקשטים את הסוכה.
    כשקצת גדלנו בשנים היינו ישנים בסוכה.
    כשנגמר חג הסוכות היינו מפרקים את הסוכה ושנה לאחר מכן שוב פעם, קרשים חדשים, סדינים ישנים חדשים, קישוטים חדשים
    היום יש סוכה לנצח. עמודי ברזל, לנצח. בד שיכול להחזיק לנצח, ורק הסכך כל שנה מתחלף..
    סוכה לנצח נותנת קיימות נצח לרעיון של דור המדבר שישב בסוכות. אפילו אם הסוכה מאוחסנת במחסן לאחר החג היא נותנת קיימות נצח לארעיות
    משבר הדיור בארץ ישראל דיי מסמל את הזמנים שבאו לאחר המצאת סוכת הנצח שבני ובנות ישראל דיי מרגישים ארעיים בארץ הזאת מבחינת היכולת לבנות בה בית קבע..
    כָּלהָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶתבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִםאֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
    חג סוכות נחוג בחודש השביעי הוא החג שחותם את מועדי ישראל שמתחילים בחודש הראשון עם חג הפסח . כמו חג הפסח, חג סוכות עוסק במהות עם ישראל מהות הווצרותו של עם ישראלשחרור ממצריים. שחרור מעוני לעבר חיים בארץ רחבה וטובה. ארץ זבת חלב ודבש.
    הסוכה מסמלת את המסע שעבר עם ישראל במדבר . מסע בו  דרו בני ישראל בסוכה שמהותה ארעיות לעבר ארץ בה יבנו את בית הקבע שלהם. הארעיות של הסוכה והציווי להזכיר את הסוכה בחג שחותם את חגי ישראל מסמלת את המטרה שלשמה מגיע עם ישראל לארצולבנות בה בית שהוא נוגד את מהות הסוכהבית קבע.
    משכך, מדינת  ישראל כמוסד שמנהיג את ארץ ישראל, את עם ישראל,לא יכולה להרשות לעצמה מצב בו לקבוצה גדולה של אנשים בתוכה יש הרגשה של ארעיות בבתים בהם הם גרים.
    עם ישראל עדיין בגלות עדיין במסע. למדינת ישראל כישות יהודיתאין ערך, אין ממשות.
    אולי ישות ציונית כמו שאומרים בני דודנו הערבים.
    ככל העמיםכי כל העמים שואפים לציון.

    %d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-gif.