וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת–אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת–בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָֽשַׁחְתָּ֙ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת–יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִֽהֲנוּ לִֽי: וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי–בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד–יְרֵכַ֖יִם יִֽהְיֽוּ: וְהָיוּ֩ עַל–אַֽהֲרֹ֨ן וְעַל–בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם | אֶל–אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל–הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹֽא–יִשְׂא֥וּ עָוֹ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו: שמות.

צריך לחשוב אם הבשר של גבר מיְרֵכַ֖יִם ועד מָּתְנַ֥יִם נחשב לעֶרְוָ֑ה בכל מקרה, או רק במקום קדוש כמו אוהל מועד או כשנגשים למזבח. כי אם הבשר מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד–יְרֵכַ֖יִם הוא בשר עֶרְוָ֑ה, אז כשאב ובן הולכים לים אז הבן מגלה את עֶרְוַת האב והאב מגלה את עֶרְוַת בנו.

לשון רבים- מצוה גם לנשים גם לגברים.

גם באיוב וגם בציווי הבורא בספר ויקרא יש קשר לעור ולנפש.

אפשר להבין שכתובת הקעקע יוצרת פגם בנפש.

הצרה של איש ואשה עם קעקוע היא שהם חתמו עורם. גם אם הם יעשו את פעולת העור בעד עור לפעולה אין ערך, יען כי אחרי הפעולה הם נשארים עם העור הפגום. צריך לחשוב על כך שגם הסרת הקעקוע יוצרת פגם בעור.

לידיעתך,

בעת שמקריבים קורבן, אסור שיהיה פגם בקורבן, הקורבן חיב להיות טהור ולא מום או פגם.

אפילו שיהודית יובל RECKA-NATI הורידה מהמשקל 10 – היא עוד שמנה.

זה בדיוק כמו שאתה משווה את אשמת סחר בגראס לסחר ב- LSD.

בדיוק כמו שאתה שם את העבדים הזרים במקומות עניים בדרך שיוצרת עימות בין עני יותר לעני פחות ובכך אתה מפיל עני פחות באשמות של עשירים שחטאו בעת הקודמת לעניים שהם פחות עניים מהעובדים הזרים.

לכן היה חשוב לשבור לך את הקסם, ולהסביר שמי שיוצר את העוני של העני יותר, הוא לא העני פחות. העשיר הוא האדם שמשלם שכר עוני לעובד הזר. כך שלא נכון להאשים את העני פחות באשמת עוניו של העני יותר.

כי כמו במקרה של העשירה שהפחיתה 10 ועודה עשירה כך גם העני שהעלה 20 עודו עני.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל–עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל,בְּכָל–אֲשֶׁר–לוֹ: שִׂים–נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי. וְאַשְׁבִּיעֲךָ—בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ: אֲשֶׁר לֹא–תִקַּח אִשָּׁה,לִבְנִי,מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל–אַרְצִי וְאֶל–מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ;וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הָעֶבֶד, אוּלַי לֹא–תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל–הָאָרֶץ הַזֹּאת;  

ובהמשך..

וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת–פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם–הָאִישׁ הַזֶּה; וַתֹּאמֶר,אֵלֵךְ. בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

זאת אומרת שאתה לא יכול להשיא אשה בניגוד לרצונה.

הכי יפה שרבקה היתה האשה הראשונה שנאמר עליה בתורה שהמיועד לה אהב אותה.. וזאת היתה אהבה שהתאהב יצחק במבט ראשון.

וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת-הָאָרֶץ, שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי, הֵנָּה; וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. כִּי אֵין-חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי-כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ; יהושע.

כדי להבין מדוע אתה לא יכול לעשות החלפת גורל עם כהן.

תחשוב שיש לך בית חרושת ואתה רוצה לשכור מנהל שינהל לך את בית החרושת,  ברור לכל שאתה תקבע מי ינהל לך את בית החרושת. אתה תקבע מי יהיה האיש שתתן לו אישור חתימה לחתום על ה"צ'קים" לספקים.

תחשוב על כך שהבחור שמינית להיות מנהל של בית החרושת שלך מאס בתפקידו, לא רוצה לעבוד בשביל יותר ותחשוב שהוא מציע את המשרה שלו למכירה ואז הוא מוכר את התפקיד שלו כמנהל עסקיך ב"מליון" וככה מתישב על כיסא המנהל בחור חדש שאתה לא מינית אותו והוא מתחיל לנהל את עסקייך וגם חותם על ה"צ'קים" לספקים.

ההבדל בין אדם שאכל אוכל טמא לבין איש ששכב את זכר משכבי אשה, הוא:

שהאדם שאכל אוכל טמא, הוא טמא עד הערב, האיש שנשא את האוכל הטמא מכבס את בגדיו וטמא עד הערב. לאיש ששכב את זכר משכבי אשה, אין תשועה. דין מוות.

אין דין מוות לאיש שאכל אוכל טמא.  כך שאתה לא יכול לעשות השוואה בין איש שאכל אוכל טמא לאיש ששכב את זכר משכבי אשה. ומשכך אתה לא יכול לקרבן או להפיל את דין המוות שלך על איש שאכל  אוכל טמא.

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם: עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי: וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת: בראשית. 

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ בראשית.

השאלה הנשאלת היא, מדוע יש בני אדם שמכנים את שמות בנותיהן על שם נשות עשו ונשות זרע קין.

יש משהו לא נכון שאדם יהודי שנחשב לזרע יעקב, מכנה את בנותיו על שם נשות עשו.

יש מצב שכך ניתן לזהות משפחות מזרע עשו שבאו לישראל להלחם מלחמה רוחית על השבת הבכורה לזרע עשו.

תבין,

על פי דין תורה מלך נמשח להיות מלך, המושח אותו הוא נביא שליח יהוה. זאת אומרת שאתה לא יכול למשוח מלך בעת הזאת.

מלך בעת הזאת הוא אינו משיח.

וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה, שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת, לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת-דָּוִיד. דברי הימים.

העם אומנם המליך את דוד, אך מי שמשח אותו למלך היה שמואל בציווי בורא עולם. כדי שמלך נבחר ומקובל על העם יהיה משיח כמו שהיו דוד ושאול, צריך נביא שליח מבורא עולם שימשוח אותו. כך שבעת הזאת אין משיחים ואסור ליחס לאדם משיחיות.

ניתן לראות פעילות תומכת להמשחה באמצעות בני אדם בשם שמואל שלמעשה מתפקד כנביא הבעל. אדם שפועל בסיפור מוכתב וכמשחק את שמואל בסיפור מבוים ב"מציאות", פועל למעשה כקדש במשמעות של עבודה זרה שכל הסיפור הוא אותו הסיפור רק האלוהים הוא בעלים במשמעות של אלוהים אחרים. ניתן גם להבחין בבני אדם ששמו לעצמם את השם מנשה כקוד ליודעי דבר שהבן אדם הוא אשר שהבעלים בנו אותו ואת סיפורו והוא משחק בסרט בהתאם למותר לבני מחצית שבט המנשה.

וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ וַתִּֽהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

יהודית שאין לה קשר ליהודה בן יעקב היתה מורת רוח ליצחק ורבקה.

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ בראשית- פרשת חיי שרה- תולדות.

בעת הזאת אני טוענת  שאם לא היו גנבים לא היו פרצות.

הגנב הוא שיוצר את הפירצה.

הפירצה קוראת לגנב, היא לא קוראת לאדם שאינו גנב.

הפלת אשמה על אדם שבביתו יש פירצה מביאה בעת הזאת את הגנב לטעון שאם לא תשים אזעקה אז למעשה יש פירצה, ואתה אשם שהוא גנב.

נדרש להוציא שטן ופגע רע מישראל כדי שיבנה בית המקדש. זאת המלחמה שנלחם דוד, הוא השאיר לבנו שטח ללא שטן ופגע רע, כדי שיוכל לבנות את בית המקדש. את הפגע רע אנו מוציאים לא את האיש או האשה שפגע רע פגע בהם.

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו)רַגְלָי:וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע:

ברור לכל שאת הכְהֻנַּה לא ירשו שבט הלוי מיעקב. ברור לכל שמנהיגי זרע יעקב , מנהיגי עם ישראל בכל הדורות שלאחר מכן לא יכולים למכור את נחלת הכהנים, כי לשבט הלוי אין נחלה בישראל כְהֻנַּת יְהוָה היא הנחלה של שבט הלוי ואין לכל ישראל חלק בה.

אברהם הוריש ליצחק את הבכורה, הברית והברכה.  זה היה שק הירושה שהיה לאברהם להוריש. כידוע לכל גם לעשו וגם לישמעאל עשו ברית מילה. יצחק הוריש הבכורה, הברית והברכה ליעקב.

ליצחק היה את אותו שק ירושה כמו לאברהם להוריש. אותו הדבר עם יעקב שהוריש לבניו את אותו שק ירושה שהוריש לו אביו.

ברור לכל שאדם שספר עצמו בעת הזאת בספורות יצחק לא יכול להוריש לזרע עשו את סיפור עבדות בני יעקב במצרים, הוא לא יכול להוריש לזרע עשו את השחרור ממצרים ואת חג הפסח והוא לא יכול להוריש לזרע עשו את מעמד הר סיני וקבלת התורה.