כתר מלכות- תעלומותיך- דבר הפרק.

    כֶּתֶר מַלְכוּת תַּעֲלוֹמוֹתֶיךָ.

    וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶלבָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁריִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶליִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם.

    רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִייֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. פַּחַז כַּמַּיִם אַלתּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה.

    שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִיםכְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַלתָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַלתֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּשׁוֹר.אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

    יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָיָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. לֹאיָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּייָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ,וּבְדַםעֲנָבִים סוּתֹה. חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶןשִׁנַּיִם, מֵחָלָב.

    זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַלצִידֹן.

    יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶםרֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶתהָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַסעֹבֵד.

    דָּן, יָדִין עַמּוֹכְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִידָן נָחָשׁ עֲלֵידֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵיאֹרַחהַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵיסוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר. לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.

    גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב.

    מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּימֶלֶךְ.

    נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָההַנֹּתֵן, אִמְרֵישָׁפֶר.

    בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵיעָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵישׁוּר. וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים. וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם.בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַלבִּרְכֹת הוֹרַי, עַדתַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

    בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל.

    כָּלאֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר;

    יעקב מפריט את הברכה לשנים עשר הבנים ואומר:

    וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶלבָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁריִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶליִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם.

    זאת אומרת חלוקת גורל.

    בהמשך ייחסו זאת לשנים עשר החודשים:

    עַל הַמַּחֲלֹקֶת הָרִאשׁוֹנָהלַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן—יָשָׁבְעָםבֶּן–זַבְדִּיאֵלוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶףמִן–בְּנֵי–פֶרֶץהָרֹאשׁ לְכָל–שָׂרֵי הַצְּבָאוֹת—לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

    וְעַל מַחֲלֹקֶת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִידּוֹדַי הָאֲחוֹחִי וּמַחֲלֻקְתּוֹוּמִקְלוֹתהַנָּגִידוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָלֶף.  

    שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁיבְּנָיָהוּ בֶן–יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאשׁ  וְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶףהוּא בְנָיָהוּ גִּבּוֹר הַשְּׁלֹשִׁיםוְעַל–הַשְּׁלֹשִׁיםוּמַחֲלֻקְתּוֹעַמִּיזָבָד בְּנוֹ

    הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִיעֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָבוּזְבַדְיָה בְנוֹאַחֲרָיווְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף

    הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁיהַשַּׂר שַׁמְהוּת הַיִּזְרָחוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף.

    הַשִּׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁיעִירָא בֶן–עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִיוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף

    הַשְּׁבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִיחֶלֶץ הַפְּלוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִםוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף

    הַשְּׁמִינִי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִיסִבְּכַי הַחֻשָׁתִי לַזַּרְחִיוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף

    הַתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִיאֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי לבנימיני (לַבֵּן יְמִינִי); וְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף.

    הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִימַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי לַזַּרְחִיוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף.

    עַשְׁתֵּי–עָשָׂר לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר הַחֹדֶשׁבְּנָיָה הַפִּרְעָתוֹנִי מִן–בְּנֵי אֶפְרָיִםוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,אָלֶף.

    הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁחֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵלוְעַלמַחֲלֻקְתּוֹעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָהאָלֶף

    בהמשך כמניין החודשים כמניין הבנים עשו את המזלות בהתאמה לחודש הלידה של האדם.

    מתוך כתר מלכות:

    מִי יֵדַע הֲלִיכוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת הֵיכָלוֹת, בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת:

    וְעַל טָלֶה וְשׁוֹר אָצַלְתָּ כֹחֲךָ בְּהִתְיַחֲדָם, וְהַשְּׁלִישִׁי תְּאוֹמִים כִּשְׁנֵי אַחִים בְּהִתְאַחֲדָם וּדְמוּת פְנֵיהֶם פְנֵי אָדָם:

    וְלָרְבִיעִי וְהוּא סַרְטָן גַּם לָאַרְיֵה נָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו:

    וְכֵן לַמֹּאזְנַיִם וְלָעַקְרָב אֲשֶׁר בְּצִדּוֹ הוּשָׁת, וְהַתְּשִׁיעִי הַנִּבְרָא כְּצוּרַת גִּבּוֹר וְכֹּחוֹ לֹא נָשָׁת וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת:

    וְכֵן נִבְרָא גְּדִי וּדְלִי בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּלְבַדּוֹ הַמַּזָּל הָאַחֲרוֹן וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל:

    וְאֵלֶּה הַמַּזָּלוֹת הַגְּבֹהִים וְנִשָּׂאִים בְּמַעֲלוֹתָם, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים לְאֻמּוֹתָם:

    אני לא מקבלת את השיטה הזאת לפי המזלות, סרטן, דגים, קשת.. זה כמו תשרי, ניסן, תמוז, שאני לא מקבלת.

    אני לא אקריא את הפרק הזה של כתר מלכות. איבן גבירול היה בן אדם, אני לא חייבת לקבל את כל מה שהוא אומר.

    לכן אמשיך להקריא את כתר מלכות מהפרק הזה:

    6

    .