פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת- הבת של…- לימודי שנת שבעים ואחת.

    .

    וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּֽחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָֽאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת  בָּֽעַל׃ וַֽאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּֽהֲרֹֽג׃ הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

    ובהמשך:

    וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַֽהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ וְגַם־אָמְנָ֗ה  אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָֽאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃  פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

    אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא

    .

    וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁהוּשְׁמָהּ קְטוּרָהוַתֵּלֶד לוֹ,אֶתזִמְרָן וְאֶתיָקְשָׁןוְאֶתמְדָן,וְאֶתמִדְיָןוְאֶתיִשְׁבָּק, וְאֶתשׁוּחַוְיָקְשָׁן יָלַדאֶתשְׁבָא וְאֶתדְּדָןוּבְנֵי דְדָן,הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּיםוּבְנֵי מִדְיָןעֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ,וַאֲבִידָעוְאֶלְדָּעָה;כָּלאֵלֶּהבְּנֵי קְטוּרָה. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

     וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹֽתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָֽאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה: שמות.

    מדין הוא עם  מהפלגש.

    .

    וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

    וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק

    וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה

    .

    ושוב:

    וַיְהִי–הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן–מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ,עַל–שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד—בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל.

    וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט–מַיִם מִכַּדֵּךְ.וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי;וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל–יָדָהּ—וַתַּשְׁקֵהוּ.וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב,עַד אִם–כִּלּוּ,לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל–הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל–הַבְּאֵר,לִשְׁאֹב;וַתִּשְׁאַב, לְכָל–גְּמַלָּיו.

    וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ—לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ,אִם–לֹא. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ—וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל–יָדֶיהָ,עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.

    וַיֹּאמֶר בַּת–מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית–אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ,לָלִין.

    וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת–בְּתוּאֵל אָנֹכִי—בֶּן–מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. וַתֹּאמֶר אֵלָיו,גַּם–תֶּבֶן גַּם–מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ—גַּם–מָקוֹם, לָלוּן. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת.

    יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל

    וַיֹּאמֶר בַּתמִי אַתְּהַגִּידִי נָא לִיהֲיֵשׁ בֵּיתאָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ,לָלִין.

    וַתֹּאמֶר אֵלָיובַּתבְּתוּאֵל אָנֹכִיבֶּןמִלְכָּה,אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר

    נכון,

    יש גם את זה:

    בֶּן–מִלְכָּה,

    אך ברור הדבר ש:

    יָלְדָה לְנָחוֹר.

    כמו שרבקה :

    יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל

    .