רדיו זמן השלום- מוסיקה קלאסית ארופאית- פרומו רביעי.

    Adam de la Halle — Come With Me My Giselle remote duo

    המוסיקולוגים נוהגים לחלק את תקופות המוסיקה לחמש תקופות.

    "מוזיקת ימי הביניים – באופן כללי מוזיקה שהולחנה לפני שנת 1450, הסגנון הבולט ביותר בתקופה זו הוא הזימרה הגרגוריאנית.

    מוזיקת רנסאנס – 1450-1600, מוזיקת הרנסאנס מאופיינת בשימוש ביותר כלים ובקווים מלודיים מרובים יותר.

    מוזיקת בארוק – 1600-1750, בתקופת הבארוק המוזיקה הייתה מאופיינת בשימוש בקונטרפונקט, כמו כן גדל השימוש בכלי מקלדת ובתזמורות.

    מוזיקה בתקופה הקלאסית – 1750-1820, תקופה קצרה אך חשובה ודומיננטית.

    מוזיקה רומנטית – 1820-1920, תקופה המאופיינת בזניחת המבנים ה"קלאסיים", לטובת ביטוי אישי עז של המלחין.

    מוזיקה מודרנית – מונח המשמש לתיאור זרמים מסוימים במוזיקה של המאה ה-20, וגם למוזיקה הקלאסית של ימינו." ויקיפדיא.

    "מוזיקת ימי הביניים מתייחסת למוזיקה שהייתה נהוגה באירופה שנחשבה לעולם המערבי בימי הביניים – התקופה שבין נפילת האימפריה הרומית ועד לתקופת הרנסאנס. רוב המוזיקה עסקה בתכנים דתיים בעיקר מוזיקה גרגוריאנית שהייתה נהוגה בכלי אחד והלכה והתפתחה לשילוב כלים רבים החל מהמאה ה-12." וויקיפדיא.

    היום אעסוק בתקופה הזאת של המוסיקה הארופאית שהיא נדבך במוסיקה הקלאסית הידועה יותר.

    Guillaume de Machaut Douce dame jolie

    Adam De La Halle. – Ballata_ On demand mout souvent. – Codex Manesse.

    "עובדיה הגר (נולד בשם Johannes son of Dreux בערך בשנת 1070, באיטליה או בנורמנדיה, תלוי בגרסה המסופרת), היה בן אצולה נוצרי או כומר קתולי שכנראה בעקבות התגיירותו של הארכיהגמון של בארי אנדראס, החליט להתגייר (גם על הסיבות להתגיירותו יש מספר גרסאות). כנראה שהתגייר בשנת 1102.

    רוב המידע עליו מגיע מחיבורו "מגילת עובדיה". אמנם החיבור כולו אבד, אולם קטעים ממנו נשתמרו בגניזה הקהירית. במאה ה-20 נתגלה בגניזה הקהירית כתב יד המיוחס לו ובו שלושה קטעי תפילה ופיוט רשומים בתווים ימי ביניימיים.

    בתחילת המאה ה-12 פגש עובדיה הגר בארץ ישראל את הקראי שלמה הכהן, שניבא לו שתוך זמן קצר (כלומר עדיין במאה ה-12) כל עם ישראל יתקבץ ויתאחד בארץ ישראל.

    בכתבי הרמב"ם יש תשובה לעובדיה הגר או עובדיה המשכיל‏[1], בתשובת לשאלה האם יכול גר לאמר את נוסח הברכה "אלוהינו ואלוהי אבותינו" ובכך להימנע מבושת פנים ולא להסגיר בפומבי את העובדה שהוא גר. הרמב"ם ענה "יש לך לומר הכל כתקנם, ואל תשנה דבר, אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל" וויקיפדיא.

    "הפיוט שלפנינו הוא אחד משלשה לחנים רשומים בתווים ימי ביניימים בכתב ידו של עובדיה הגר – בן תקופתו של הרמב"ם (מצרים, מאה 12-13), שנתגלו בגניזה הקהירית. עובדיה הגר, שראשית חינוכו בכנסיה, היה אמון על רישום מוסיקה בתווים, ובזכות כך ניתנת לנו אפשרות נדירה להציץ אל המוסיקה היהודית במרחב של צפון אפריקה לפני כ-800 שנה. זוהי למעשה העדות העתיקה ביותר שידועה לנו של לחן לפיוט. ואכן הסגנון המוסיקלי קשה להגדרה, אי שם בין מזרח ומערב." אתר פיוט.

    מי על הר חורב (משה) – כותב: לא ידוע- לחן- עובדיה הגר.- שירה- מירב ונימה בן דוד.

    Gouvani Gabrieli In Ecclesiis                                 

    www.piyut.org.il/tradition/364.html?currPerformance=419

    אנחנו היהודים אומרים כל בוקר בקומנו- שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.

    וכל בוקר אני אומרת- שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.

    השבוע קמתי בבוקר שתיתי קפה והתחלתי לכתוב כמו שאני עושה כמעט כל בוקר.

    ואז המואזין מיפו קרא אללה ואכבר כמו שהוא נוהג לעשות כל בוקר

    ואז נזכרתי שלא אמרתי שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.

    והמואזין הזכיר לי שלא אמרתי, אז אמרתי-

    שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.

    ואדע מה- Grocheio Ensemble – Waeda Mah -Obadiah the Proselyte.

    "הפיוט "מי על הר חורב" – שירי הלל למשה רבנו, חלק מן הפיוט "ואדע מה" – שקשה לקבוע בוודאות למה הוא מכוון, וחמישה פסוקים מתהילים שנאמרים-מושרים במעין דקלום (רצ'יטטיב). לא ברור אם מדובר בלחנים מקוריים של עובדיה הגר. ניתן לזהות בלחני הפיוטים השפעות גרגוריאניות מערביות ברורות, לעומת קטעי הדקלום שסגנונן מזרחי יותר. בכל אופן מדובר בגילוי מרתק לגבי העולם המוסיקלי של היהודים במצרים של המאה ה-12 ובכלל מדובר למעשה בעדות העתיקה ביותר המצויה בידינו של מוסיקה יהודית בבית הכנסת." אתר פיוט.

    http://www.piyut.org.il/articles/322.html

    שיהיה המשך שבוע טוב,

    מרדיו זמן השלום.

    .